Vayedaber

Simple Havroutah

'Avodah Zarah

Daf 22b

גְּמָ' וּרְמִינְהִי: לוֹקְחִין מֵהֶן בְּהֵמָה לְקָרְבָּן, וְאֵין חוֹשְׁשִׁין לֹא מִשּׁוּם רוֹבֵעַ, וְלֹא מִשּׁוּם נִרְבָּע, וְלֹא מִשּׁוּם מוּקְצֶה, וְלֹא מִשּׁוּם נֶעֱבָד.

Traduction

GEMARA: With regard to the assumption that gentiles are suspected of bestiality, the Gemara raises a contradiction from a baraita (Tosefta 2:1): One may purchase an animal from gentiles for use as an offering, and there is no concern that it might be unfit due to it being an animal that copulated with a person, or due to is being an animal that was the object of bestiality, or due to it having been set aside for idol worship, or due to the animal itself having been worshipped.

Rachi non traduit

גמ': רובע ונרבע ומוקצה ונעבד פסול לקרבן דתניא בב''ק (דף מ:) מן הבהמה ולא כל הבהמה להוציא את הרובע והנרבע מן הבקר להוציא את הנעבד מן הצאן להוציא את המוקצה:

מוקצה. שהקצהו ויחדהו לתקרובת עבודת כוכבים:

נעבד. שעשאו עבודת כוכבים והשתחווה לו:

Tossefoth non traduit

ורמינהי לוקחים מהם בהמה לקרבן. תימה אדמותיב מברייתא אמתני' לירמי מתני' אהדדי אין מעמידין ורמינהי מקום שנהגו למכור מוכרין אלמא לא חיישינן לרביעה ולשני נמי כדמשני הכא ועוד קשה אמאי לא שני הכא שינויא קמא דרב דלעיל (עבודה זרה דף יד:) מקום שהתירו למכור כו' וי''ל דההיא רומיא דמתני' כבר מרמה לה בפ''ק (שם) ושניה שפיר ואע''ג דהכא נמי נחית לשנויי שנויא קמא דרב מקום שהתירו ליקח מהם להקריב דלא שני הכא דתידוק דהכא הא במקום שאסרו למכור אסור ליקח אלמא איכא דוכתא דחשידי ותקשי א''כ כל הנך קראי דמותבי מינייהו רבנן לר''א לקמן בשמעתין דמשמע בהו שמותר ליקח מן העובדי כוכבים בהמה לקרבן ונצטרך להעמידם במקום שנהגו למכור מפני שאינם חשודים על הרביעה ואין זה יכול להיות דהא מייתי קראי דמצרים וכנען ופלשתים דקי''ל שהן חשודים על הרביעה וגם כל צאן קדר שהם ערביים הם חשודים על הרביעה כדמשמע בסמוך ערבי אחד לקח ירך מן השוק כו' ועוד תקשי אטו ניקום ונימא להו לקראי כי כתביהו במקום שנהגו למכור כתביהו ונראה דמהאי טעמא הדר ביה רב לעיל מהאי שנויא דמקום שנהגו למכור כו' לפי שלא היה יכול להעמידו כאן ועוי''ל דידע שפיר שינויא דעובד כוכבים חס על בהמתו ומ''מ פריך מהכא דלוקחין דס''ד דאיכא למיחש לרביעה כיון שבא למכרה ומשני דלעולם חייש שפעמים אינו יכול למכרה או נמלך וניחא נמי לרבינא ולרבי פדת דבסמוך וא''ת כיון דמוקמינן היתר קרבן בכל מקום אף במקום שנהגו שלא למכור תיקשי לן מכל מקום כיון דמה שאין אנו מעמידין משום חשש רביעה הוא בקרבן איך התירו וי''ל דמקום שנהגו שלא למכור מנהגא הוא דאיכא הא איסורא ליכא ולענין קרבן אפילו מנהגא ליכא שאם היו נוהגין לימנע מליקח מהם בהמה לקרבן אין לדבר סוף דא''א שלא יתערבו בהמות של מקום שנהגו שלא למכור עם בהמות שנהגו למכור ע''י משא ומתן וכל קבוע כמחצה על מחצה דמי ומבהמות הנולדים מביתו של ישראל אין דיי ליקח לקרבן משום דשכיחי מומי דפסלי אפי' בדוקין שבעין:

מוקצה. פירוש שיחדו לתקרובת עבודת כוכבים ומסרו לכומרים והאכילוהו כרשיני עבודת כוכבים אבל יחוד גרידא אינו כלום דאין הקדש לעבודת כוכבים (לקמן עבודה זרה מד:) כדמשמע (בפ''ב דתרומה) [צ''ל דתמורה בפ''ו (דף כט.)]:

בִּשְׁלָמָא מוּקְצֶה וְנֶעֱבָד, אִם אִיתָא דְּאַקְצְיֵיהּ וְאִם אִיתָא דְּפַלְחֵיהּ — לָא הֲוָה מְזַבֵּין לֵיהּ, אֶלָּא רוֹבֵעַ וְנִרְבָּע לֵחוּשׁ! אָמַר רַב תַּחְלִיפָא אָמַר רַב שֵׁילָא בַּר אֲבִינָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: גּוֹי חָס עַל בְּהֶמְתּוֹ שֶׁלֹּא תֵּעָקֵר.

Traduction

The Gemara analyzes this ruling: Granted, there is no concern that the animal was set aside for idolatry or was itself worshipped. The reason is that if it is so that it was set aside, or if it is so that it was worshipped, then the gentile would not have sold it to the Jew in the first place. But with regard to the possibility that it is an animal that copulated with a person or an animal that was the object of bestiality, let one raise a concern in line with the ruling of the mishna. The Gemara explains: Rav Taḥlifa says that Rav Sheila bar Avina says in the name of Rav: A gentile protects and thereby spares his own animal so that it will not become barren. Since an act of bestiality may cause an animal to become barren, there is no concern that the gentile engaged in immoral behavior with it. Therefore, one may use an animal purchased from a gentile as an offering.

Rachi non traduit

בשלמא מוקצה ונעבד. אף ע''ג דודאי חשידי לא קשיא לן דאם איתא דפלחיה כו':

אלא רובע. אי חשידי ליחוש:

שלא תיעקר. נעשית עקרה הילכך לא רבע לה אבל אדידן לא חייש כשעומדת בפונדקי:

Tossefoth non traduit

אי איתא דאקצייה לא הוה מזבין ליה. לרווחא דמילתא נקטיה כלומר אפילו במקום דשכיחי דמקצו ופלחו אין לחוש מדמזבין ליה דבלאו האי טעמא בסתמא לא חיישינן לדלמא מקצו ופלחו אסרינן למכור אלא משום חשש רביעה ולא משום חשש המוקצה ונעבד:

הָתִינַח נְקֵבוֹת, זְכָרִים מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? אָמַר רַב כָּהֲנָא: הוֹאִיל וּמַכְחִישִׁין בַּבָּשָׂר.

Traduction

The Gemara asks: This works out well with regard to female animals, as they can become barren, but with regard to males, what is there to say? Rav Kahana says: Gentiles also refrain from engaging in bestiality with their male livestock, since doing so deteriorates the animals’ flesh, i.e., it makes them physically weaker.

Rachi non traduit

זכרים מאי איכא למימר. ניחוש דלמא רבעה עובד כוכבים דהכא ליכא עיקור וזכר נמי מיפסיל בנרבע דהא קרא דנרבע דמן הבהמה בעולה כתיב ועולה זכר הוא וקאמר להוציא את הרובע ואת הנרבע:

אֶלָּא הָא דְּתַנְיָא: לוֹקְחִין בְּהֵמָה מֵרוֹעֶה שֶׁלָּהֶן, לֵיחוּשׁ דִּלְמָא רַבְעַהּ לָהּ! רוֹעֶה שֶׁלָּהֶן מִתְיָירֵא מִשּׁוּם הֶפְסֵד שָׂכָר.

Traduction

Rather, the Gemara instead raises a contradiction from that which is taught in a baraita: One may purchase an animal for use as an offering from their shepherd, i.e., a gentile shepherd. The Gemara explains the apparent contradiction: In light of the ruling of the mishna, let us be concerned that perhaps he engaged in bestiality with the animal, as it does not belong to him, and therefore it should be prohibited to purchase an animal from gentile shepherds. The Gemara answers: Their shepherd is fearful of engaging in bestiality with the animals under his care, due to the forfeit of his wages that would result if this were discovered.

Rachi non traduit

וליחוש דלמא רבעה רועה. דהא לאו דידיה היא ולא חס עליה:

אֶלָּא הָא דְּתַנְיָא: אֵין מוֹסְרִין בְּהֵמָה לָרוֹעֶה שֶׁלָּהֶן, לֵימָא: רוֹעֶה שֶׁלָּהֶן מִתְיָירֵא מִשּׁוּם הֶפְסֵד שְׂכָרוֹ!

Traduction

Rather, the Gemara instead raises a contradiction from that which is taught in a baraita: One may not deliver an animal to their shepherd, i.e., a gentile shepherd. The Gemara explains the contradiction: Why may one not do so? Let us say that their shepherd is fearful due to the forfeit of his wages, and accordingly one should be permitted to give him an animal.

אִינְהוּ דְּיָדְעִי בַּהֲדָדֵי, מִרַתְתִי. אֲנַן דְּלָא יָדְעִינַן בְּהוּ, לָא מִרַתְתִי. אָמַר רַבָּה: הַיְינוּ דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי: מַכְתְּבָא גְּלָלָא בָּזַע, רַגָּלָא בְּחַבְרֵיהּ יָדַע.

Traduction

The Gemara answers: With regard to themselves, i.e., other gentiles, as they are aware of each other’s actions, they are fearful that they may be caught, and therefore will not engage in bestiality with an animal belonging to another gentile. But with regard to ourselves, Jews, as we are not aware of them and their behavior, they are not fearful of us. The Gemara notes that Rabba said: This is in accordance with the adage that people say: Just as the stylus etches script upon marble, a sinner knows his fellow sinner, i.e., a transgressor is acutely aware of others who act in the same manner.

Rachi non traduit

אינהו דידעי בהדדי. חד בחבריה דאורחיה למירבעה:

מירתת. רועה מיניה דאי מיעקרא מרגיש עובד כוכבים וקא תבע ליה מיניה. א''נ כל שעתא אתי חזי לה:

מכתבא גללא בזע רגלא בחבריה ידע. מכתב שקורין גרפי''א ושל ברזל הוא קורע ורושם את הגלל שייש כלומר השייש שהוא קשה ירא מן המכתב לפי שהוא מכיר בו וכן רכיל ובליעל מכיר בחבירו וירא מפניו. רגלא [רכיל] כמו (תהלים טו) לא רגל על לשונו וכן וירגל בעבדך (שמואל ב יט):

Tossefoth non traduit

רגלא בחבריה ידע. בקונטרס גריס רגלא ברי''ש לשון רגיל כמו לא רגל על לשונו (תהילים ט''ו:
ג') ור''ת גרס כפירוש הערוך דגלא בדלי''ת לשון שקרן שכן מתרגם (משלי ט''ז:י') במשפט לא ימעל פיו לא ידגל פומיה וה''ק שקרן בחברו מכיר וכן ההוא דפ' במה אשה (שבת סג.) שני תלמידי חכמים המדגילין זה לזה בהלכה הקב''ה אוהבן שנאמר ודגלו עלי אהבה ומפר''ת המכחישין זה לזה ואינם עומדים על העיקר אפי' הכי הקב''ה אוהבן ולהכי קאמר והוא דידעי צורתא דשמעתא ולית להו רבה למגמר מנייהו ובמדרש נמי משמע ודגלו לשון מעילתו דקאמר מנין לקורא בתורה שקרא לאהרן הרן שיוצא פי' שאע''פ שלא יקרא האלף שנאמר ודגלו עלי אהבה אבל רש''י פירש מדגילין לשון דגל שמקהילים קהלות ברבים וקשיא דאם כן מה ראיה צריך פשיטא שנאהבים לפני המקום:

אִי הָכִי, זְכָרִים מִנְּקֵבוֹת לָא נִיזְבּוֹן, דְּחָיְישִׁינַן דִּלְמָא מַרְבְּעָא לֵיהּ עִילָּוַהּ! כֵּיוָן דְּמִיגָּרֵי בַּהּ, מִרַתְתָא.

Traduction

The Gemara raises a difficulty: If that is so, and the reason one may purchase an animal for use as an offering from a gentile is that engaging in bestiality has a negative impact on the animal, then let us not purchase male animals from female gentiles, as we should be concerned that perhaps she engaged in bestiality with it. This would not damage the animal or render it barren, and therefore there is no deterrent that would prevent a gentile woman from doing so. The Gemara answers: Since, if she were to engage in bestiality, the animal would follow her around in public, she is afraid of others discovering her behavior.

Rachi non traduit

זכרים מנקבות לא לזבון. לקרבן הואיל וחשידי דלמא ארבעתיה עלה דליכא הכא עיקור ולא כחש בשר:

כיון דמיסריך. זכר בתרה ורודפה כל שעה אם תיזקק לו מירתתא שיבינו בני אדם בדבר אבל בדידן אי מוקמינן לה גבה לא מירתתא דלפום שעתא הוא דקאי גבה:

אֶלָּא הָא דְּתָנֵי רַב יוֹסֵף: אַרְמַלְתָּא לָא תְּרַבֵּי כַּלְבָּא, וְלָא תַּשְׁרֵי בַּר בֵּי רַב בְּאוּשְׁפִּיזָא. בִּשְׁלָמָא בַּר בֵּי רַב צְנִיעַ לַהּ, אֶלָּא כַּלְבָּא, כֵּיוָן דְּמִיגָּרֵה בַּהּ — מִרַתְתָא!

Traduction

The Gemara further asks: But consider that which Rav Yosef teaches: A widow may not raise a dog due to the suspicion that she may engage in bestiality, and she may not allow a student of Torah to dwell as a lodger [be’ushpiza] in her home. Granted, it makes sense that is prohibited for her to have a student of Torah lodging in her home, as he is regarded as discreet in her eyes, so she will not be deterred from sinning with him. But with regard to a dog, since it would follow her around after she mates with it, she is afraid to engage in bestiality with it. Therefore, it should be permitted for her to raise a dog.

Rachi non traduit

לא תרבי כלבא. שמא תתאוה ותרביענו עליה:

לא תשרי בר בי רב באושפיזא. דאגב דצניע לא מירתתא שיוציא קול אם תבעל לו:

צניע לה. ואיכא למיחש כדפרישית:

אלא כלבא. הא אמרת כיון דמוגרי בה ורודפה מירתתא האשה:
אמרי לא דמי כלבא לשאר בהמה:

כֵּיוָן דְּכִי שָׁדְיָא לֵיהּ אוּמְצָא וּמִסְּרִיךְ אַבָּתְרַהּ, מֵימָר אָמְרִי אִינָשֵׁי: הַאי דְּמִסְּרִיךְ אַבָּתְרַהּ מִשּׁוּם אוּמְצָא דְּקָא מִסְּרִיךְ.

Traduction

The Gemara answers: Since it will also follow her around in a case when she throws it a piece of meat, people will say: The fact that it is following her is due to the meat she threw at it, and they will not suspect her of bestiality. Consequently, she will not be deterred from transgressing.

Rachi non traduit

דכיון דכי שדיא ליה אומצא מיסריך. כל שעתא בתרה לא מירתתא דסברה אי מיסריך בתראי מימר אמרי אינשי אומצא הוא דשדיא ליה:

אומצא. מעט בשר:

נְקֵבוֹת אֵצֶל נְקֵבוֹת, מַאי טַעְמָא לָא מְיַיחֲדִינַן? אָמַר מָר עוּקְבָא בַּר חָמָא: מִפְּנֵי שֶׁהַגּוֹיִם מְצוּיִין אֵצֶל נְשֵׁי חַבְרֵיהֶן, וּפְעָמִים שֶׁאֵינוֹ מוֹצְאָהּ וּמוֹצֵא אֶת הַבְּהֵמָה וְרוֹבְעָהּ.

Traduction

The Gemara asks: With regard to female animals with females, what is the reason that we do not permit them to be secluded with each other? Mar Ukva bar Ḥama says: It is because gentiles frequent the wives of others, and on occasion the gentile does not find her, and he finds the animal and engages in bestiality with it instead.

Rachi non traduit

נקבות אצל נקבות מ''ט לא מייחדינן. דקתני בברייתא בפ''ק (דף טו:) דאפילו נקבות אצל נקבות לא מייחדינן:

וְאִיבָּעֵית אֵימָא: אֲפִילּוּ מוֹצְאָהּ נָמֵי רוֹבְעָהּ, דְּאָמַר מָר: חֲבִיבָה עֲלֵיהֶן בְּהֶמְתָּן שֶׁל יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִנְּשׁוֹתֵיהֶן, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בְּשָׁעָה שֶׁבָּא נָחָשׁ עַל חַוָּה הֵטִיל בָּהּ זוּהֲמָא. אִי הָכִי, יִשְׂרָאֵל נָמֵי? יִשְׂרָאֵל שֶׁעָמְדוּ עַל הַר סִינַי — פָּסְקָה זוּהֲמָתָן, גּוֹיִם שֶׁלֹּא עָמְדוּ עַל הַר סִינַי — לֹא פָּסְקָה זוּהֲמָתָן.

Traduction

And if you wish, say instead: Even when he finds the wife, he also engages in bestiality with the animal, as the Master said: The animal of a Jew is more appealing to gentiles than their own wives, as Rabbi Yoḥanan says: At the time when the snake came upon Eve, at the time of the sin of her eating from the Tree of Knowledge, it infected her with moral contamination, and this contamination lingers in all human beings. The Gemara asks: If that is so, a Jew should also be suspected of engaging in bestiality. The Gemara answers: With regard to the Jewish people, who stood at Mount Sinai and received the Torah, their contamination ended, whereas in the case of gentiles, who did not stand at Mount Sinai and receive the Torah, their contamination has not ended.

Rachi non traduit

ישראל שעמדו על הר סיני. ונתקנו מכל מום כדכתיב (שיר השירים ד':ז') כולך יפה רעיתי ומום אין בך:

Tossefoth non traduit

דאמר מר חביבה עליהם בהמתם של ישראל. לא נודע לר''י מהיכן נפקא עיקר דבר זה:

עובדי כוכבים שלא עמדו על הר סיני. ונראה דגרים נמי דפסקה זוהמתן היינו משום דאף על גב דאינהו לא הוו מזלייהו הוו:

אִיבַּעְיָא לְהוּ: עוֹפוֹת מַאי? תָּא שְׁמַע, דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל מִשּׁוּם רַבִּי חֲנִינָא: אֲנִי רָאִיתִי גּוֹי שֶׁלָּקַח אַוָּוז מִן הַשּׁוּק, רְבָעָהּ, חֲנָקָהּ, צְלָאָהּ, וַאֲכָלָהּ. וְאָמַר רַבִּי יִרְמְיָה מִדִּיפְתִּי: אֲנִי רָאִיתִי עַרְבִי אֶחָד שֶׁלָּקַח יָרֵךְ מִן הַשּׁוּק, וְחָקַק בָּהּ כְּדֵי רְבִיעָה, רְבָעָהּ, צְלָאָהּ, וַאֲכָלָהּ.

Traduction

§ The Gemara inquires with regard to the halakha in the case of a bird. A dilemma was raised before the Sages: With regard to birds, what is the halakha? Are gentiles suspected of engaging in bestiality with birds? The Gemara suggests: Come and hear a proof that they are suspected of doing so, as Rav Yehuda says that Shmuel says in the name of Rabbi Ḥanina: I once saw a gentile who bought a goose in the market, engaged in bestiality with it, strangled it, roasted it, and then ate it. And similarly, Rabbi Yirmeya of Difti says: I saw a certain Arab who bought a thigh of meat from the market and carved a space in it that was the size necessary to allow for penetration. Subsequently, he penetrated it, roasted it, and ate it. These incidents demonstrate that gentiles are suspected of immoral conduct with fowl.

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source